מעצם - מערך תומך חיים עצמאיים של נכים פיזיים בקהילה-תמצית המחקר

האידאולוגיה הרווחת בעולם בשנים האחרונות דוגלת בהיותם של אנשים עם מוגבלויות חלק בלתי נפרד מן החברה הכללית ולפיכך - זכאים לחיים רגילים ונורמליים מגמה זו דורשת להעמיד לרשותם מערך שירותים תומכים משרדי הממשלה השונים מספקים חלק ניכר של אותם השירותים - טיפול פיזי, תעסוקה, דיור ועוד למרות המגמה לשלב אנשים עם מוגבלות בחיים רגילים בקהילה, כמעט שלא נעשה עד כה מאמץ מחקרי לעמוד על תפיסת החיים העצמאיים של האדם הנכה, צורכי היום-יום שלו (בבית ומחוצה לו), חיי הפנאי והחֶברה שלו והשירותים והעזרה הנחוצים לו. 

מטרות ושיטות מחקר  

מטרת המחקר הייתה כפולה: א. לזהות את הצרכים  שאינם מסופקים על ידי מערכת השירותים הממשלתית, ואשר אי סיפוקם מקשה על הנכים לנהל חיים עצמאיים בקהילה. ב. למפות יוזמות ותוכניות קיימות המספקות צרכים ושירותים לנכים החיים בקהילה ולבחון את תרומתן לחיים עצמאיים

הדוח אינו עוסק בשירותים הניתנים על ידי מערכת השירותים הממוסדת (כגון שירותי שיקום ותעסוקה), אלא בשירותים שאינם קיימים בכלל או כמעט אינם קיימים, או שניתנים על ידי יוזמות מקומיות.

אוכלוסיית המחקר הייתה נכים פיזיים בוגרים (גילים 64-21) אשר אינם מתגוררים במסגרת חוץ-ביתית מוסדית או בדיור מוגן. בעתיד ייערכו מחקרים משלימים על בעלי נכויות אחרות.

המחקר התבסס על מגוון שיטות איכותניות:

• שתי קבוצות מיקוד הטרוגניות  
• שלוש קבוצות מיקוד עם תת-קבוצות ספציפיות של נכים (נשים נָכוֹת, נכים צעירים ונכים מהפריפריה)  
• ראיונות עם בעלי תפקידים שונים הממונים על פיתוח תוכניות ושירותים לנכים  
• תצפיות על פעילויות המרכז לחיים עצמאיים בירושלים  
• סקירת אתרי אינטרנט בישראל ובעולם המספקים מידע רלוונטי לחיים עצמאיים של נכים בקהילה.  

ממצאי הדוח מתייחסים לשלוש סוגיות ואלו הן:

• תפיסת "החיים העצמאיים" של האדם הנכה החי בקהילה
• צורכי היום-יום שלו ושל בני משפחתו
• הצעות למענים מקדמי עצמאות

תפיסת הנכים לגבי "חיים עצמאיים"

הנכים ציינו שני תחומים משלימים הקשורים ל"חיים עצמאיים" - עצמאות בתפקוד היום-יומי ועצמאות בקבלת החלטות הנוגעות לחיי היום-יום – הן שלהם והן של בני משפחתם. הנקודות העיקריות שעלו מדבריהם היו אלו:

• עצמאות בתפקוד היום-יומי. המרואיינים הנכים אמרו כי זכותו של הנכה לבצע בעצמו את מטלות היום-יום בבית ומחוצה לו בהתאם למידת יכולתו. לדבריהם, תפקוד עצמאי אינו מובן מאליו. הוא נתפס כהוויה שיש לטפח אותה, לשאוף אליה ולשַמר אותה, למרות החסמים האישיים והחברתיים המגבילים את מימושה; שכן יש לה השפעה מכרעת על דימויו העצמי של הנכה ועל מעמדו החברתי.
• עצמאות בקבלת ההחלטות. המרואיינים הנכים ציינו את הצורך בעצמאותם לקבוע את סוג העזרה הנחוצה להם, את הגורם המספק אותה, את אופייה ואת המינון שלה. הם הפנו את דרישתם למתן עצמאות בקבלת החלטות לשלושה גורמים - בני המשפחה והמטפל אישי (או המתנדב), שירותי הרווחה והחברה הכללית.

צורכי היום-יום של האדם הנכה החי בקהילה ושל בני משפחתו  

צרכים בתוך הבית

טווח הצרכים של הנכה החי בביתו גדול ביותר ומושפע מסוג המוגבלות שלו, מרמתה וממאפייני מעגל התמיכה שלו. כל המרואיינים ציינו כי הם מתקשים במידה כלשהי בתפקוד אישי ובניהול משק הבית. הם ציינו בעיקר שלושה תחומים עיקריים ואלו הם:  

• הנגשה פיזית – חיצונית (הגישה אל הבית) ופנימית (בעניין זה הועלה הצורך החיוני בשירותי סיוע מקצועיים ובמימון ההתאמות הפיזיות בבית)  
• הדרכה לשימוש בעזרים טכניים תוך-ביתיים, כגון: התקנת מוט מעל המיטה שעוזר להתהפך בלילה ולהתלבש בבוקר, ובמת הגבהה המקלה על השימוש באמבט  
• זמינות שירותי חירום, כגון: שירותי רפואה, שירותי אחזקה ותיקונים לבית ושירותי אבטחה 

צורכי המשפחה של הנכה

במחקר צוינו צרכים שונים הנוגעים לתפקודו של הנכה במסגרת המשפחה ואלו הם:

• צרכים הקשורים לתפקוד כהורים. מדובר, למשל, בליווי ובסיוע בתקופת ההיריון ולאחר הלידה, בצריכת שירותי פנאי על ידי המשפחה ובשמירה על קשר עם מערכת החינוך.
• צרכים של בני המשפחה הקשורים לנכות של האב או של האם; בכלל זאת, שירותי תמיכה נפשית לילדיהם של הורים נכים מאחר שלעתים ילדים אלה סובלים מעומס
• רגשי ופיזי רב.

צרכים מחוץ לבית

• נגישות פיזית של מבני ציבור. הנכים ציינו כי העדר נגישות פיזית של מבני ציבור - הן חיצונית והן פנימית - מהווה חסם עיקרי ליכולתם לפעול ולתפקד באופן עצמאי במרחב הציבורי. קושי נוסף נובע מקיומם של פערי מידע לגבי המקומות שכן נגישים.  
• תחבורה ונסיעות. נגישותה של תחבורה ציבורית זמינה ותדירה היא המפתח ליכולתו של הנכה לתפקד כאדם עצמאי; מדובר בתנועה עירונית ובין-עירונית כאחד. קושי זה חריף במיוחד בקרב נכים המתגוררים בפריפריה או ביישובים קטנים.  
• בתי שימוש ציבוריים. המרואיינים הנכים ציינו כבעיה את העדרם של בתי שימוש ציבוריים המותאמים לשימוש נכים - במבנים ציבוריים, במרכזי קניות וברחובות עצמם. מדובר בקושי אמיתי לכלל ציבור הנכים, אולם במיוחד - לנשים ולאלו שעקב מוגבלותם נאלצים להשתמש בשירותים לעתים תכופות.  

צורכי פנאי וצרכים חברתיים

נכים רבים ציינו כי הם אינם מסוגלים לצרוך שירותי בידור ופנאי רגילים משום שאלה אינם נגישים להם פיזית (למשל, מסעדות, בתי קולנוע, וגנים לאומיים), ולכן הם חשים כי אינם די עצמאיים. בשל כך, רבים מהם מחפשים מסגרות ייחודיות להם, בין אם פרויקטים לנכים כמו "קהילה תומכת" ו"קהילה נגישה" ובין אם התארגנות ספונטנית של קבוצות נכים. היו מרואיינים שציינו את הצורך בפיתוח מסגרות שתאפשרנה מפגשים חברתיים בין נכים כדי לאפשר חיי חברה לאלו שעקב מוגבלותם מתקשים להיפגש עם חברים קרובים. צורך זה בולט על רקע בדידותם הרבה של חלק מן הנכים המתגוררים לבדם בביתם, בעיקר לעומת הנכים המתגוררים במסגרות חוץ-ביתיות.

צורכי מידע

נגישותו של מידע רלוונטי חיונית ליכולתו של הנכה לחיות חיים עצמאיים בקהילה. כדי שהנכה יוכל לממש את עצמאותו במלואה, עליו לדעת מהן זכויותיו הסוציאליות, לאילו שירותים מסייעים הוא זכאי ובאילו אמצעֵי תמיכה וסיוע הוא יכול להיעזר.

• מידע על זכויות סוציאליות. נכים רבים חשו שלא קיבלו די מידע על מכלול זכויותיהם, בין אם לגבי סיוע בדיור ובמטפל אישי ובין אם לגבי זכאות להנחות למיניהן.  
• מידע על שירותים ועל פרויקטים נגישים לנכים. נכים רבים ציינו כי אין להם מידע על מקומות ועל שירותים נגישים מבחינה פיזית. הצורך במידע על פרויקטים ועל תוכניות שעשויים להקל על נכים החיים בקהילה התעורר בעיקר בקרב מי שאינם חברים ברשת חברתית פעילה ומאורגנת.  
• מידע על אמצעים טכניים - כיסאות גלגלים ורכב לנכים. חלק מהמרואיינים ציינו כי הם זקוקים למידע הקשור לאמצעים טכניים מסייעים, כגון, פתרונות טכניים ואבזרי עזר שעשויים לסייע להם בתפקוד היום-יומי, היכן ניתן להשיג אותם ומה עלותם.  

צרכים נוספים של נכים

• צריכת שירותים רפואיים. נגישותן של המרפאות חיונית לנכים, בהתחשב בעובדה ששיעור השימוש בשירותים רפואיים בקרב מקבלי קצבת נכות כללית גבוה, יחסית לציבור הכללי. המרואיינים הנכים ציינו שני קשיים עיקריים: מחסור במתקנים רפואיים נגישים ומותאמים לנכים והעדר מודעוּת וידע מקצועי בקרב רופאים ואנשי צוות אחרים בנוגע לאופן הטיפול באנשים עם מוגבלות.
• תיקון כיסא הגלגלים. מן המחקר עולה שמספר בעלי המקצוע שמוסמכים לתקן כיסאות גלגלים רגילים וכיסאות גלגלים ממונעים מצומצם למדי. בנוסף לכך, בשל חוסר מידע לגבי בעלי מקצוע אלה, ציבור הנכים - בעיקר ביישובי הפריפריה - מתקשה להשתמש בשירותיהם.

צרכים של נכים חדשים

המרואיינים ציינו את צורכיה הייחודיים של אוכלוסיית הנכים החדשים - אלו שאינם נכים מלידה או מילדות, אלא נעשו נכים במהלך חייהם הבוגרים, בעקבות מחלה או הידרדרות במצב בריאותם. הם אינם זכאים לשיקום מטעם רשויות הרווחה, ונאלצים להתמודד בעצמם עם תנאי החיים החדשים. בהעדר תהליך שיקום, הנכה אינו מקבל מידע מגורם מוסמך על זכויותיו; הוא אינו מקבל הדרכה לגבי השינויים שהוא נדרש לעשות באורח חייו, לפחות במשך תקופת הסתגלותו למצב החדש. נכים חדשים ציינו למשל את הקושי שבהתאמת ביתם למצבם החדש - חיים עם כיסא גלגלים; אחרים ציינו שלא ידעו איזה כיסא גלגלים עליהם לרכוש. צורך נוסף שהועלה היה בתחום הסיוע הפסיכולוגי לנכה עצמו ולבני משפחתו.

סוגיות הנוגעות למטפל האישי ולהיעזרות במתנדבים 

במחקר צוינו צרכים הנוגעים לסיוע ולייעוץ בבחירת עובדים מיומנים, לפיקוח על המטפלים הסיעודיים, למציאת מטפל מחליף בעת הצורך ולצרכים הנוגעים להעסקת עובדים זרים (בכלל זאת, קשיים הנוגעים לאישור עסקתו של העובד הזר והתמודדות העובד ומעסיקו עם משטרת ההגירה). מן המחקר עולה שהעסקת מתנדבים, לעתים במקביל להעסקת מטפל אישי, תורמת רבות לתפקודו היום-יומי של הנכה ועונה על צרכים שהמטפל לא מסוגל או מתקשה לספק – למשל הצורך החברתי.

צרכים של נכים בוגרים צעירים

• תרומה לחברה ומעורבות חברתית. נכים צעירים, בעיקר בראשית שנות העשרים לחייהם, ציינו את רצונם לשרת בצבא או בשירות לאומי. בקשה זו ביטאה את רצונם לחוש כי הם תורמים את חלקם למדינה ולחברה, כמו צעירים שאינם נכים.  
• תרבות ופנאי. הנכים הצעירים הדגישו את רצונם בנגישות רבה יותר של מוקדי בילוי ופנאי המשרתים את האוכלוסייה הצעירה הכללית.  
• היכרויות ושידוכים. הרצון בהרחבת המעגל החברתי צוין גם בקשר למציאת בן זוג. הקושי במציאת בן זוג נעשה משמעותי יותר, בעיקר על רקע המעגל החברתי המוגבל יחסית של הנכה.  
• דיור עצמאי. מרואיינים ציינו כי דיור עצמאי לנכים צעירים חיוני ליכולתם לנהל חיים עצמאיים, תוך השתחררות מהמסגרת המשפחתית, שלעתים מהווה גורם מעכב עצמאות.  

הצעות למענים מקדמי עצמאות של נכים החיים בקהילה

מהמחקר עולה כי כדי לעודד בעלי מוגבלויות פיזיות לנהל חיים עצמאיים, יש להקים מערך שירותים תומכים במעגל התפקוד האישי, במעגל המשפחתי, במעגל אנשי המקצוע ובמעגל הכלל-חברתי. המרואיינים ציינו צרכים אלו:

מעגל תפקוד אישי.

סיוע בהנגשת הבית - התאמת הכניסה לבניין המגורים והמרחב הפנימי של הדירה לתנועה בכיסא גלגלים היא סוגיה מרכזית בהקשר של חיים עצמאיים עבור הנכה. המרואיינים הדגישו את החשיבות בהחזרת פעילותה של קרן הפָּרָה-פּלֶגים המממנת ייעוץ והתאמה בתחום זה ואשר הוקפאה לאחרונה.  

הפצת מידע על אמצעֵי עזר טכניים לנכים והדרכה בשימוש באמצעים אלה. צוין הצורך הן להגדיל את פעילותם של העמותות והגופים המספקים שירותי ייעוץ והדרכה לשימוש באבזרי עזר טכניים והן להגביר את הפצתו של המידע לגבי פעילותם בקרב ציבור הנכים. 

סדנה וחניכה לניהול משק בית באופן עצמאי. היו מרואיינים שציינו את הצורך להרחיב את המסגרות של הדרכה וחניכה לתפקוד עצמאי של הנכה, בין אם על ידי גורמים ממשלתיים (אגף השיקום) ובין אם על ידי גורמים וולונטריים (כגון המרכז לחיים עצמאיים בירושלים, המספק ליווי והדרכה לנכים חדשים באמצעות חונכים). 

סיוע פורמלי ובלתי-פורמלי בניהול משק הבית. יש ליצור מערך תמיכה וסיוע לנכים החיים בביתם והזקוקים לסיוע יום-יומי או בתדירות נמוכה יותר בניהול משק הבית (למשל, קניות, בישול, כביסה, רכישת תרופות וניהול פיננסי). 

שירותי חירום 24 שעות ביממה. לאחרונה החלו מופעלים מספר גורמים המספקים שירותים אלה לנכים. פרויקט "שכונה תומכת", למשל, המופעל כיום בשתי שכונות בירושלים (על ידי מט"ב ואיל"ן) מספק שירותי חירום למנויים המחוברים ללחצן מצוקה ולשירות של אב-בית. עמותות אחרות, דוגמת המרכז לחיים עצמאיים ועמותת "נגישות ישראל" מפיצות מידע לגבי בעלי מקצוע הנותנים שירותי חירום, אולם אינן מספקות את השירות בעצמן. 

שימוש במחשבים וברשת האינטרנט בחיי היום-יום. השימוש ברשת האינטרנט עוזר מאוד לאנשים עם מוגבלות לנהל חיים עצמאיים. השימוש באינטרנט מחייב לרכוש (או לשכור) מחשב ולהתחבר לרשת האינטרנט (למשל כפי שמספק ארגון "יד שרה"). 

המעגל המשפחתי 
 

השירותים הנדרשים במעגל המשפחה כוללים צרכים משני סוגים: צרכיו של הנכה כבן וכבעל משפחה וצורכיהם של בני משפחתו (הורים, בן זוג, ילדים) הקשורים לנכותו. 
 

ייעוץ והדרכה לנָכוֹת - בהיריון ולאחר לידה. נָכוֹת ציינו את הצורך לקבל ייעוץ מקצועי וממוסד בכל הקשור להשלכותיו הרפואיות של ההיריון על נכותן ועל תפקודן היום-יומי. חלק מהתחנות לבריאות האם והילד של לשכות הבריאות וקופות-החולים מספקות הדרכה ביתית להורים עם בעיות רפואיות, אולם לא מדובר בפתרון המעוגן בתקנון ובתדריכים שעל פיהם פועלות המרפאות באופן רשמי. ניתן לשקול תִקנוּן של צוות אחיות בכל מחוז. הצוות יהיה כתובת לאימהות צעירות עם צרכים מיוחדים. כדי שפתרון כזה אכן יועיל, חשוב לרתום לשם כך הן את המרפאות לאם ולילד של לשכת הבריאות והן את המרפאות של קופות-החולים. 
 

סיוע של מתנדבים בתקופת ההיריון ולאחר הלידה. ראוי לבחון אפשרות של שילוב העזרה הנדרשת במסגרת הפעלתו של מערך המתנדבים כפי שצוין לעיל. 
 

ייעוץ פסיכולוגי ותמיכה בהורים שהם נכים חדשים. יש לשקול ליווי וייעוץ לקבוצה זו על ידי נכים תומכים אשר התמודדו עם הקשיים בעצמם ויכולים לתרום מניסיונם, למשל כדוגמת פרויקט ייעוץ-עמיתים של המרכז לחיים עצמאיים, ובמקביל להפעיל מערך ייעוץ פסיכולוגי מקצועי בתחום זה.

• פעילויות פנאי. נראה כי הצורך הדחוף יותר הוא דווקא זה המתקשר לפעילויות היום-יום.

 כוונה להגדלת מספר גני השעשועים הנגישים לכיסאות גלגלים ומסגרות פנאי ופעילות הורים-ילדים שנגישוֹת גם להורים נכים. פתרון אפשרי להרחבת מסגרות הפנאי עשוי להיות בהנגשתן של מסגרות פנאי לילדים עם נכויות גם לילדים להורים נכים. ארגון יד-שרה למשל מפעיל מסגרות כאלה לילדים מוגבלים בחלק מסניפיו וניתן להרחיב את הפעילות של מסגרות אלה גם לשם מילוי הצורך של הורים נכים וילדיהם.

פרויקט "אח בוגר". במהלך המחקר צוין הצורך בחינוכו של הנכה לעצמאות עוד מגיל צעיר. ניתן לשקול את הקמתו של פרויקט "אח בוגר", שבמסגרתו נכה מבוגר שחי חיים עצמאיים ילווה את הילד הנכה ויחנוך אותו לעצמאות. פרויקט מסוג זה עשוי לתרום הן לנכה הצעיר והן לנכה המבוגר. ניתן לשקול את הקמתו של הפרויקט במסגרת אחת מן העמותות המספקות שירותי ייעוץ עמיתים והתנדבות או במסגרת עמותה חדשה שתתמחה בתחום זה.

צורכי בני המשפחה של הנכה 

הדרכה להורים לילדים נכים כיצד לעודד עצמאות אישית. מרואיינים רבים ציינו כי התנהגותם של הוריהם השפיעה מאוד על דימוים העצמי ועל מוכנותם לחיים עצמאיים בקהילה. מממצא זה עולה כי יש לשקול ייעוץ מקצועי להוריהם של ילדים עם נכויות; ייעוץ שיעודד ויכוון את הילד לעצמאות. 
 

ייעוץ פסיכולוגי לילדים להורים נכים. יש לשקול את הקמתו של מערך ייעוץ פסיכולוגי לילדים כאלה או לחלופין לפתח תוכנית ייעוץ במסגרת השירותים הקיימים (למשל דרך משרד החינוך או דרך שירותי הרווחה). 
 

מעגל אנשי המקצוע 

מערכת הרווחה 

המרואיינים ציינו את הנקודות הבאות:

• יש להקפיד על שקיפות מלאה בכל הנוגע לזכויות הסוציאליות המגיעות לנכים ולשירותים התומכים הקיימים שהמערכת מספקת.

• יכולתה המצומצמת של מערכת הרווחה לפתח שירותים תומכים חדשים ולהרחיב את השירותים הקיימים, על רקע מצוקה תקציבית. השחיקה בתקציבי הרווחה מביאה לכך שחלק מן השירותים הקיימים, למשל, מועדונים חברתיים ומרכזי יום, אינם מסוגלים לקלוט משתתפים חדשים. 

מערכת הבריאות

מן המחקר עולה כי קיים צורך בהדרכת רופאים ואנשי צוות רפואי אחר לגבי צורכיהם הייחודיים של אנשים עם מוגבלות. על רקע הדיווחים הללו יש לשקול צעדים אלה:

• הדרכת רופאים, אחיות ואנשי הצוות הרפואי בכל הנוגע לטיפול באנשים עם מוגבלות. זאת, בין אם כחלק מהכשרתם הכללית (למשל, במהלך הסטאז´), ובין אם במסגרת של סדנאות שיינתנו לאנשי הצוות הרפואי במקום עבודתם.  
• הכשרת אחיות בתחנות לבריאות המשפחה להדרכת אימהות נכות. מן המחקר עולה הצורך בהכשרת האחיות להדרכה ולייעוץ לאימהות צעירות נכות, כפי שפורט לעיל. 

מערכת החינוך

מדבריהם של המרואיינים בנושא עלה הצורך בצעדים אלה:

• הדרכת מנהלי בתי ספר ויועצים חינוכיים לגבי צרכים של ילדים נכים וילדים להורים נכים.  
• הדרכת מורים שבכיתתם ילדים שהוריהם נכים כדי לסייע לילדים להתמודד עם הנושא.  
• גיבוש קריטריונים מחייבים של משרד החינוך לגבי התנהלות מערכת החינוך מול הורים נכים (ימי הורים, טיולים, פעילויות בית ספריות אחרות).  

המעגל הכלל-חברתי 

מסע הסברה ציבורי לגבי צורכי הנכים וזכויותיהם. הכוונה לקמפיין אשר יעורר מודעות לצורכי הנכים בקרב הציבור הרחב ובקרב קובעי מדיניות. 

הפצת מידע רלבנטי לחיים עצמאיים. מספר עמותות, כמו "בזכות", "נגישות-ישראל" ו"נגיש לכל" מרכזות מידע רלבנטי בתחומים אלה באתרי האינטרנט שלהן, ואף הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מפיצה מידע כזה באתר שלה. הבעיה העיקרית היא שהמידע נמצא כמעט אך ורק ברשת האינטרנט והיא אינה נגישה לנכים רבים. לצד הנגשת האינטרנט, כפי שצוין לעיל, יש חשיבות רבה לערוצי מידע אלטרנטיביים, כגון, חוברת (בדומה לדפי זהב) אשר תופץ מעת לעת לכלל ציבור הנכים. 

הנגשת התחבורה הציבורית והדרכת נהגי אוטובוסים ומוניות לגבי הסעת נכים בתחבורה הציבורית. 1. יש להגדיל את מספר הקווים שבהם מופעלים האוטובוסים הנגישים ולהגביר את תדירות נסיעתם. על משרד התחבורה גם לשקול את הפעלתו של מערך פיקוח כדי שהוא יאכוף את נגישות התחבורה הציבורית לנכים בקווים עירוניים ובין-עירוניים. על פיקוח מעין זה להבטיח את זמינותם של אוטובוסים ושל מוניות לנוסעים נכים, את ההקפדה של הנהגים להעלות נוסעים נכים, ואת מחירי הנסיעה הנגבים מנכים.2. יש להגביר את מודעותם של נהגי התחבורה הציבורית לגבי תלותו של האדם הנכה בשירותי התחבורה הציבורית ולהדריך אותם לגבי הסיוע שהם יכולים להושיט לנוסע הנכה.

הרחבת פעילויות הפנאי הנגישות לנכים (פעילויות לא-יום-יומיות). מספר עמותות מספקות פעילויות פנאי אתגריות; הבולטת בהן היא עמותת "אתגרים". עם זאת יש לבחון הפעלת תוכניות נוספות אשר יאפשרו צריכה של פעילויות פנאי אחרות.

הרחבתו ומיסודו של הפרויקט לשילוב נכים צעירים בשירות צבאי צה"ל ובשירות הלאומי. עמותת אתגרים מפעילה את הפרויקט "אתגרים במדים" שהינו פרויקט גיוס של בני נוער נכים לצה"ל בשיתוף האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך וצה"ל.

תִקנוּן בתי שימוש ציבוריים נגישים לנכים ברשויות המקומיות ובמבני ציבור. מן המחקר עולה כי מדובר בצורך חיוני לנכים, ובעיקר לנכות, לשם פעולה עצמאית בזירה הציבורית. יש להקפיד על כך שבתי השימוש הקיימים במבני הציבור יהיו נגישים לנכים, וכן לשקול הצבת בתי שימוש נגישים באזורים ציבוריים פתוחים, כגון פארקים וגנים לאומיים.

המלצות מערכתיות

• המניע העיקרי להקמת מערך שירותים תומכים לחיים עצמאיים של נכים פיזיים החיים בקהילה הוא בראש ובראשונה לסייע לאדם הנכה לצרוך את מכלול השירותים הנגישים לאוכלוסייה הכללית. מן המחקר עלה כי מערך זה צריך להתבסס על:
• ריכוז מערך השירותים והפעלתו ברמה המוניציפלית; זאת מאחר שהוא אמור לספק לנכה תמיכה וסיוע בסביבתו הקרובה (בית, שכונה עיר מגורים). בעניין זה ראוי להתייחס לסוגיית ההסעות.

• מגוון שירותים שיענו על צורכי הנכים ויגדילו את יכולת בחירתם  
• שיתופם של הנכים בקבלת ההחלטות לגבי השירותים הנדרשים ולגבי הפעלתם המעשית  
• שיתוף פעולה ותיאום בין ספקי שירותים, כדי למנוע בזבוז משאבים ופגיעה באיכות השירות