השיבה להודו

 יולי סמואל

באותו יום בדיוק, לקחתי את האבא שלי לבי''ח אסף הרופא.

העובדת הזרה שמטפלת בו, נוסעת להודו לביקור משפחתי. 
הוא זרק לה בצחוק שהוא רוצה לטייל איתה בהודו - והיא הסכימה 
ברצינות.
הנשמה ההרפתקנית שלו ניצחה.
תוך כמה ימים הכל היה סגור. דרכון, כרטיסי טיסה, מזוודות, 
התרופות הקבועות,מזון כשר משומר. הטיסה בעוד שלושה ימים. 
רק שכחנו את החיסונים. 
אז הגענו בריצה למרפאת המטיילים באסף הרופא. אבא שלי 
עם הליכון, צועד בזהירות למעלית שמובילה לקומה ראשונה. 
מצטרף אלינו צעיר חביב אחרי צבא, מספר לנו שגם הוא נוסע 
להודו. אומר שיהיה לו מגניב אם יטוסו ביחד.
במרפאה תור מטורף של שלושים איש. כולם צעירים , ביניהם גם 
ילדים ותינוקות. 
מגיע התור שלנו. הרופאה בודקת סיכום מחלה של שלושה 
דפים. ומקריאה בקול .
בן 85 שנים. מתקשה בהליכה , נעזר בהליכון ובכסא גלגלים.
בעברו ניתוח לפריצת דיסק בגב. 
ניתוח חמישה מעקפים בלב.
ניתוח החלפת מיפרק ברך ימין, ניתוח כנ''ל ברגל שמאל.
ניתוח קטארקט בעין ימין, ניתוח כנ''ל בעין שמאל. 
בערך שלושים כדורים לדילולים ו/או לחיזוקים כל יום.
אני מתחילה לדאוג, אולי היא לא תאשר לו את הנסיעה ?
מי האידיוט שקונה לאבא שלו כרטיס בלי לבדוק אם הוא 
רשאי בכלל לטוס ?
האם יסכימו להחזיר את הכסף של הכרטיס ?
אבל הכל בסדר. רק לשלם 103 ש''ח, ויש נסיעה. 
הוא מקבל סדרת זריקות חיסון בלי לצייץ. האחות מבקשת 
שימתין על הספסל בחוץ עשרים דקות לאחר החיסון. 
הסבלנות שלו לא מספיקה לחמש.
גוער בי בואי כבר יא בינתי. הכל שטויות אני בסדר.
בדקה השישית הוא כבר צועד עם ההליכון אל הרכב.
נוסעים חזרה הביתה. 
ואז מתחילות המחשבות להתרוצץ לי בראש.
אולי הגזמנו עם הנסיעה הזאת .... בכל זאת הוא לא ילד ... 
עם המון ניתוחים ... עם המון תרופות...
ואם יקרה לו משהו ... בכל זאת מדינת עולם שלישי ... 
ואם יחטוף שם מלריה , צהבת , דזינטריה ...
ואם יתאשפז שם ... ואם חלילה ... 
אבל מה הוא באמת(!) מעדיף ... ?? להישאר שמור ומשועמם 
בארץ, מנמנם מול הטלוויזיה, כמו שהיה אבא של נאווה ?
או לצלול בחוסר אחריות מקסים ונפלא אל הרפתקה מסעירה, 
מפחידה , ואולי אפילו מסוכנת ... ?
האם הנסיעה הזו הולכת להיות השיבה להודו - או - 
השבעה בהודו ?
רק אלוהים יודע .... הארי קרישנה , הארי ראמה 
ועוד כמה עשרות מהם ...