ממשלת ישראל החליטה להקצות בבסיס התקציב הדו־שנתי 300 מיליון שקל, כדי לשפר את מצבם של מקבלי קצבאות הנכות הכללית. ועדה בראשותו של מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, שהוקמה על מנת לקבוע כיצד יחולק הסכום הזה בין מקבלי קצבאות הנכות, הגישה באחרונה את המלצותיה לשרי הרווחה והאוצר.

על פי הפרסומים, לטענת מור יוסף אין די בתוספת של 300 מיליון שקל למקבלי קצבאות נכות כללית. מנכ"ל הביטוח הלאומי אמר כי יש להגדיל את הקצבאות שמקבלים אנשים בעלי נכויות קשות בסכום של 80–150 שקל בחודש, כדי לשפר את מצבם ולמעשה לאפשר להם להשתלב בשוק העבודה.

לצערי, דבריו של מנכ"ל הביטוח הלאומי מלמדים על הדו־פרצופיות של המוסד הציבורי שבראשו הוא עומד. מצד אחד, מצבם של הנכים הקשים מאוד קשה, ויש לדאוג להם ולחלק את התקציבים כדי לאפשר להם לקיים אורח קיום מינימלי. מצד שני, קולו של מור יוסף לא נשמע כשהנכים זעקו עקב כוונת המוסד לביטוח לאומי להרע את התנאים בספר הנכויות — אותו ספר שקובע את אחוזי הנכות לחולים. זעקתו של מנכ"ל הביטוח הלאומי גם לא נשמעה ביולי, כשהוחלט על שינוי הספר בכל הנוגע לחולים הסובלים ממחלות פרקינסון, אפילפסיה או פגיעות ראש, או אפילו פגיעות עצביות — שלגביהן הוחמרו מאוד התנאים לקבלת אחוזי נכות.

בנובמבר מצפה לאזרחי ישראל הפתעה קשה נוספת, הפעם לחולי הלב. על מנת לקבל הכרה במצבם ואחוזי נכות, חולי הלב יצטרכו לעבור בדיקות רבות ומגוונות כדי להוכיח את מצבם הבריאותי — וספק רב אם חולים אלה יצליחו לזכות באחוזי הנכות שמגיעים להם.

מצבם של החולים במחלות הקשות — בהן מחלות נפש, פרקינסון, מחלות לב וסוכרת — גורר אותם להוצאות כספיות מרובות לצורך טיפול תרופתי. לא אחת, חולים אלה מתלוננים כי בשל יוקר המחיה ועלויות הטיפול התרופתי, למרות קצבאות הנכות, הם מתקשים להתקיים ולסגור את החודש.

לצערי, דבריו של מנכ"ל הביטוח הלאומי מלמדים על הדו־פרצופיות של המוסד הציבורי שבראשו הוא עומד. מצד אחד, מצבם של הנכים הקשים מאוד קשה, ויש לדאוג להם ולחלק את התקציבים כדי לאפשר להם לקיים אורח קיום מינימלי. מצד שני, קולו של מור יוסף לא נשמע כשהנכים זעקו עקב כוונת המוסד לביטוח לאומי להרע את התנאים בספר הנכויות — אותו ספר שקובע את אחוזי הנכות לחולים. זעקתו של מנכ"ל הביטוח הלאומי גם לא נשמעה ביולי, כשהוחלט על שינוי הספר בכל הנוגע לחולים הסובלים ממחלות פרקינסון, אפילפסיה או פגיעות ראש, או אפילו פגיעות עצביות — שלגביהן הוחמרו מאוד התנאים לקבלת אחוזי נכות.

בנובמבר מצפה לאזרחי ישראל הפתעה קשה נוספת, הפעם לחולי הלב. על מנת לקבל הכרה במצבם ואחוזי נכות, חולי הלב יצטרכו לעבור בדיקות רבות ומגוונות כדי להוכיח את מצבם הבריאותי — וספק רב אם חולים אלה יצליחו לזכות באחוזי הנכות שמגיעים להם.

מצבם של החולים במחלות הקשות — בהן מחלות נפש, פרקינסון, מחלות לב וסוכרת — גורר אותם להוצאות כספיות מרובות לצורך טיפול תרופתי. לא אחת, חולים אלה מתלוננים כי בשל יוקר המחיה ועלויות הטיפול התרופתי, למרות קצבאות הנכות, הם מתקשים להתקיים ולסגור את החודש.

לצד טענות אלה ולמרות הבעיות הרפואיות הקשות, בסופו של יום, חולים אלה מעוניינים להשתלב במעגל העבודה, להתקיים ולהתפרנס. אבל גם כאן הם נתקלים בסיכון לאבד את הקצבה. במקרה שהם מקבלים שכר של 2,000 שקל ברוטו — הרי שהמוסד לביטוח לאומי מפחית את תשלום הקצבה המגיעה להם.

המסר למור יוסף ברור: אם כוונתך לעזור לציבור הנכים והחולים, אנא קבע כי רק כאשר עובד המקבל קצבה מרוויח לפחות את השכר הממוצע במשק — יפחת שכרו. כך, חולים אלה יוכלו לעבוד בלי לפחד מאובדן הקצבה, והוועדה שבראשה עומד מור יוסף תוכל לחלק את התקציב המוגדל רק למי שאינו עובד. באופן כזה, שיעור הקצבאות יוגדל רק לאלה שאינם יכולים לעבוד וסובלים מפגיעות קשות.

הכותב הוא עורך דין, מומחה לתביעות ביטוח לאומי וחברות ביטוח, ומייסד האתר "ביטוח לאומי עשה זאת בעצמך"