איך מדינת ישראל מוותרת על הכנסות של מיליארדי שקלים בשנה כהעדר אכיפה מקצועית ורצינית

כל מי שנוסע בכביש מבחין בזמן נהיגה בעבירות תנועה רבות של נהגים. למען האמת, ומבלי להתייפף, רובנו עברייני תחבורה, ובכלל זה חונים בחניות נכים, חונים עם שני גלגלים על המדרכות ולא מאפשרים להולכי רגל או להורים עם עגלת תינוקות לעבור בשלום, 'גונבים שיירת רכבים' ונכנסים לתחילת השיירה כשחוצים פס לבן, מצפצפים על רמזורים מהבהבים וגם אדומים, מדברים בטלפון בלי חשבון, קטנועים חותכים צמתים במעברי חצייה, השליחים בקטנועים מסכנים עוברים ושבים. בקיצור - הכביש הפך למקום מסוכן מאוד.

זה לא מובן, איך מדינת ישראל מוותרת על הכנסות של מיליארדי שקלים בשנה כהעדר אכיפה מקצועית ורצינית. המצב החברתי בישראל בהתדרדרות מיום ליום, שבא לידי ביטוי בפשע, אלימות, חוסר התחשבות בזולת, חוסר כבוד בין אדם לאדם, צפצוף על החוק במיוחד בכל מה שקורה בכבישים. היום אנחנו חיים בעידן ההייטק הכול כפתורים מסכים ומצלמות ולא מרימים את הראש ומביטים בעיניים את האחר וכך אנו מאבדים את האנושיות שבנו.

אני מתקשה להבין איך המדינה מוותרת לנו, האזרחים. ומאפשרת לנו לנהוג ולעשות כרצוננו בכבישים והתוצאה קשה להכיל - מאות הרוגים ואלפי פצועים ואף אחד לא עוצר ואומר: "הלו, יש פה ממש מלחמה!". וודאי תשאלו אז מה ניתן לעשות. נכון, זו מציאות לא פשוטה אבל חייבים להתמודד מולה כדי לשנות אותה. אפשר להתחיל בהצבת מצלמות במקומות רבים בכבישים ולא להסתפק בהצבת שוטר פה ושוטרת שם ואז משטרת ישראל הייתה מקבלת למוקד המשטרתי עשרות אלפי תמונות של עברות תנועה הדוחות היו נשלחים לעברייני תנועה לביתם, והמדינה הייתה גובה מיליארדי שקלים בשנה. בכסף שהיה נכנס לקופה המדינה היו מטפלים דחוף במעמד ורווחת השוטרים ושוטרות, מגדילים משמעותית את השכר העלוב שמקבלים שוטרים ושוטרות לעומת מה שהם עוברים ומשקיעים בעבודתם למען אזרחי המדינה. יש להשקיע הרבה יותר ובאופן דחוף בביטחון הפנים שהופך מיום ליום לסכנה ממשית לחיי האזרחים, וחשוב לא פחות להשקיע בחינוך וברווחה. אז היינו מקבלים נתוני סטטיסטיקה אחרים לגמרי עם הרבה פחות נפגעי תאונות דרכים שהייתה מתקצרת באחוזים רבים. ואני משוכנע שגם אנחנו הנהגים היינו מתנהגים ונוהגים אחרת לגמרי.

יתר על כן, אתם מוזמנים לבדוק כמה עולה לטפל ולרפא בכל אדם שניפגע בתאונת דרכים. התאונות הללו מייצרות נכים בלי סוף, זה פי כמה וכמה מפצועי צה״ל (או כפי שקרא להם הרבי מליבוביץ' זצ״ל מצויני צה״ל) יותר מתאונות עבודה ויותר מנכים הכלליים. אילו היו מציבים אלפי מצלמות, הכול היה משתנה. המדינה הייתה מכניסה מיליארדי שקלים מהדוחות, אנחנו היינו נוהגים אחרת ובתי החולים לא היו מלאים בנכים מתאונות דרכים.

כל מה שצריך לעשות ודחוף צו השעה מחייב הוא שראש הממשלה, שרת התחבורה, שר הבריאות והשר לביטחון פנים יכריזו מלחמה בתחבורה! יציבו במיידי אלפי מצלמות בכל רחבי הארץ. לא צריך כוח אדם מיותר המצלמות יעשו את עבודתם, המדינה תכניס הון עצום  ואנחנו נשתנה מקצה לקצה.

לצערנו, אנחנו מבינים רק דרך הכיס, וכשיגיעו הדוחות (רצוי גם להעלות את התעריפים) לביתנו, אנחנו ננהג אחרת. בדיוק כמו שלמדנו לנהוג לקראת הוצאת רישיון נהיגה.

לסיכום, כשכבישי ישראל יהיו מרושתות במצלמות, ואזרחים יקבלו את הדוחות לבתיהם מאות אזרחים לא יהרגו וימשיכו לחיות, עשרות אלפים לא יהפכו לנכים ולא יסבלו הם ומשפחתם כל חייהם. ככה ינצלו חייהם של מאות בשנה.

וגם כאן, אני קורא לפוליטיקאים שלנו - שנסו מותניים ותתחילו לעבוד, אנשים נהרגים בכבישים – הצילו!

הדרך להילחם בפשיעה ובעבריינות זה רק דרך הכיס – ככל שיחולקו יותר דוחות כך התופעה תצטמצם.